דף פותח

אלוהים זה משהו אחר
על 'בית קברות לשירים' מאת יובל גלעד

הערות שוליים על לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים

הכתיבה עוקפת את השתיקות
על 'שתיקות' מאת סברינה דה ריטה

בית, חיק, לילה
על 'בית בחיק הלילה' מאת בַּכֹּל סֶרְלוּאִי

העתיד של העבר
על השיר 'מה שנפלא' מאת שולמית אפפל

משחקי אורצל על ורד צהוב
על השיר 'היוצא מן הכלל' מאת לאה זהבי

איך זה לא להיות שושן צחור?
על השיר 'ריאיון ביתי' מאת לאה זהבי

שירים בצל המחלה
על 'סמאל אהובי' מאת ענבל אשל כהנסקי

הבלתי אפשרי של נעם פרתום
על 'להבעיר את המים באש'

שיר אושר
על השיר 'כאן, על שפת מים קדושים'
מאת שי אריה מזרחי

'ברושים הם סימני קריאה'
על 'הכוח המדמה' מאת ריקי דסקל

הנפש המתרוננת והנפש הזועפת
על השיר 'לילה ויום' מאת אסתר אטינגר

השָׁד הֶחסר: אסתטיקה של הֶעְדֵּר
על 'שחזור' מאת ליסה כץ

האושר: עיון בשיר מאת שולמית אפפל

להושיע את אלוהים:
בעקבות שתי מילים בשיר מאת ריקי דסקל

היבטים אחדים על 'לחם וגעגועים'
על 'לחם וגעגועים' מאת עודד פלד


צרו קשר


בניית אתר: גבריאלה אלישע
עלה לאוויר ב-27 בינואר 2015


אתר ראשי






 
רשימות על שירה
על השיר 'ריאיון ביתי' מאת לאה זהבי

לאה זהבי / ריאיון ביתי

שׁוֹשָׁן צָחֹר, אֵיךְ זֶה 
לִהְיוֹת בְּכוֹר מַבָּטִי?
צִפֹּרֶן, אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת אָדֹם כָּל כָּךְ?
נַרְקִיס תַּרְבּוּתִי, חוֹשֵׁב שֶׁהִפְסַדְתָּ מַשֶּׁהוּ?
כַּד, אֵיךְ זֶה לְאַכְסֵן נִצָּן וּפֶרַח מִתְפּוֹרֵר?
שֻׁלְחָן, אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת בָּסִיס לְיֹפִי חוֹלֵף?
רִצְפָּה, אֵיךְ זֶה לָשֵׂאת אֶת הַשָּׁגוּר וְהַחֲגִיגִי?
תִּקְרָה, מַה זֶּה עוֹשֶׂה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַכֹּל מִלְּמַעְלָה?
קִירוֹת, אֵיךְ זֶה לְהָגֵן מִפְּנֵי?
חַלּוֹן, אֵיךְ הַהַרְגָּשָׁה לְהוֹבִיל אֶת הָאוֹר
וְהַחֹשֶׁךְ אֶל כּוֹתְרוֹת הַפְּרָחִים?
דֶּלֶת, מָה אַתְּ יוֹתֵר אוֹהֶבֶת לְהִפָּתַח אוֹ לֹא לָאוֹרְחִים?
כֻּלָּם, חוּץ מִמֶּנּוּ,
אֵיךְ זֶה לֹא לִהְיוֹת
שׁוֹשָׁן צָחֹר?
לאה זהבי, אשה צוחקת לבד, הוצ' כרמל, ירושלים 1994, עמ' 49.

גבריאלה אלישע / איך זה לא להיות שושן צחור?

על השיר 'ריאיון ביתי' מאת לאה זהבי

מדי פעם מישהו תוהה איך זה להיות מישהו או משהו אחר שהוא איננו הוא, שכן כל אחד וכל עצם כלואים בגבולות עצמיותם ונפרדותם. מדי פעם מישהו מבקש לפרוץ ולהרחיב את גבולותיו ולהכיל את חוויית ההֱיוֹת של מישהו או משהו אחרים. תהייה זו לובשת בשיר צורה של ריאיון, שאלות ישירות המופנות לחפצי הבית השונים, להלן המרואיינים, על אודות תכונה מהותית בעצמיותם או בתפקודם. ניתן לומר שזהו ריאיון חד-צדדי או חד-שיחי, שכן תשובת המרואיינים נעדרת מן הטקסט.

כך, מבקש השיר להיכנס לנעליים של חפצים שונים בשדה הראייה המידי - השושן הצחור, הפותח את השיר וגם מסיים אותו, הכד המכיל אותו והשולחן הנושא את הכד הנושא את הפרח - ועובר למבנה הבית עצמו ושואל איך זה להיות רצפה, תקרה, קירות, וגם איך זה להיות חלון ודלת הקושרים וחוצצים בין הפְּנים לחוץ. לִבסוף השיר חוזר לשושן הצחור, אבל בצורה מפתיעה. השאלה מופנית הפעם לכל העצמים המרואיינים, זולת השושן הצחור, ותוכנה "איך זה לא להיות / שושן צחור?"

בעוד יצור בעל תודעה ודיבור יכול להשיב על השאלה הראשונה - איך זה להיות מי שאתה - כי אפשר לתאר את היש, על השאלה השנייה - איך זה לא להיות מישהו שאיננו אתה - נראה לי שאי אפשר להשיב כלל, בהיותה אבסורדית, אולי גם נטולת משמעות, ומשום כך מאתגרת ומעודדת חשיבה מחוץ לקופסת ההיגיון. הנה כי כן, נסו אתם, שאינכם שושן צחור, להשיב על השאלה "איך זה לא להיות / שושן צחור?" למשל, או כל דבר אחר שהוא איננו אתם...

במונחים פילוסופיים השיר מציג רצף של שאלות אונטולוגיות על קיומם של היֵשִׁים השונים, מניח שיש להם תודעה, ובסופו המשוררת-המראיינת עושה תפנית מפתיעה ומציגה שאלה אונטולוגית על אופיו של האַיִן, וכאן מונח האתגר, שכן כיצד אפשר לאפיין ולתאר את מה שאיננו?! הרי ברגע שנייחס לו תכונות כלשהן, כבר יֵצא מחזקת אין, וייהפך ליש, לפחות תודעתי ומושגי. יש כאן אפוא סבך לוגי.

כתבתי למעלה שהמראיינת שואלת את המרואיינים על אודות תכונה מהותית בעצמיותם ובתפקודם. אולי לא מיותר להוסיף את המובן מאליו, על פי הכרתה הפואטית והלירית, כגון

חַלּוֹן, אֵיךְ הַהַרְגָּשָׁה לְהוֹבִיל אֶת הָאוֹר
וְהַחֹשֶׁךְ אֶל כּוֹתְרוֹת הַפְּרָחִים?
דֶּלֶת, מָה אַתְּ יוֹתֵר אוֹהֶבֶת לְהִפָּתַח אוֹ לֹא לָאוֹרְחִים?
נקל לראות שהדלת, כמו שאר העצמים בשיר, מואנשת ומשמשת הרחבה ושלוחה של דיירי הבית ועולמם החברתי והרגשי.

אם כן נקודת המבט של השיר מקורית, נושקת לסוגיות פילוסופיות-אונטולוגיות, מאתגרת את הלוגיקה ואת גבולות התודעה, ובו בזמן קלילה והומוריסטית.





© כל הזכויות שמורות


לראש הדף