דף פותח

אלוהים זה משהו אחר
על 'בית קברות לשירים' מאת יובל גלעד

הערות שוליים על לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים

הכתיבה עוקפת את השתיקות
על 'שתיקות' מאת סברינה דה ריטה

בית, חיק, לילה
על 'בית בחיק הלילה' מאת בַּכֹּל סֶרְלוּאִי

העתיד של העבר
על השיר 'מה שנפלא' מאת שולמית אפפל

משחקי אורצל על ורד צהוב
על השיר 'היוצא מן הכלל' מאת לאה זהבי

איך זה לא להיות שושן צחור?
על השיר 'ריאיון ביתי' מאת לאה זהבי

שירים בצל המחלה
על 'סמאל אהובי' מאת ענבל אשל כהנסקי

הבלתי אפשרי של נעם פרתום
על 'להבעיר את המים באש'

שיר אושר
על השיר 'כאן, על שפת מים קדושים'
מאת שי אריה מזרחי

'ברושים הם סימני קריאה'
על 'הכוח המדמה' מאת ריקי דסקל

הנפש המתרוננת והנפש הזועפת
על השיר 'לילה ויום' מאת אסתר אטינגר

השָׁד הֶחסר: אסתטיקה של הֶעְדֵּר
על 'שחזור' מאת ליסה כץ

האושר: עיון בשיר מאת שולמית אפפל

להושיע את אלוהים:
בעקבות שתי מילים בשיר מאת ריקי דסקל

היבטים אחדים על 'לחם וגעגועים'
על 'לחם וגעגועים' מאת עודד פלד


צרו קשר


בניית אתר: גבריאלה אלישע
עלה לאוויר ב-27 בינואר 2015


אתר ראשי






 
רשימות על שירה
הערות שוליים על לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים

גבריאלה אלישע

הערות שוליים על לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים

זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ (עורכים), לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, כינרת, זמורה-ביתן, דביר ומכון הקשרים, 2014.

לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים מונה אלף עמודים ודיוקנה של יונה וולך מתנוסס על כריכתו לאורך ולרוחב. עורכיו הם זיסי סתוי ופרופ' יגאל שוורץ, ולצדם מערכת בת ארבעה-עשר חברים, רובם ככולם בכירים באקדמיה, ביניהם פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' ניצה בן-דב, ד"ר רועי גרינוולד ואחרים. גם 168 מחבּרי הערכים באים ברובם מתחום חקר הספרות, כך שמבחינת ההון האנושי פרושה על פני הלקסיקון חסות אקדמית. על הדש הקדמי של העטיפה כתוב שזהו 'הלקסיקון האקדמי היחיד, השלם והמעודכן ביותר של סופרים בישראל'.


נורמות אקדמיות

פתח הדבר מחזיק חמישה עמודים והוא מבאר את העקרונות המנחים שעמדו לנגד עיני המערכת. כך למשל נאמר 'הערכים הכלולים בו מציגים תמונה [...] מחויבת לנורמות אקדמיות ועם זאת נגישה וידידותית' (עמ' 3). אין הסבר ופירוט של הנורמות האקדמיות, אך עם זאת הערכים כתובים בלשון בהירה ודווקא רחוקה מפלפולים ומפיתולים המאפיינים לעתים את הכתיבה האקדמית. בהירות זו מתחייבת לדעתי מן הסוגה של הכתיבה הלקסיקוגרפית שהיא אינפורמטיבית בעיקרה. שכן ערך שאורכו טור אחד או שניים או שלושה וצריך ליצוק בו מידע ביוגרפי, ביבליוגרפי וגם דברי הערכה - מחייב את מחברו ליכולת תמצות גבוהה.

אף שהלקסיקון הוא יצירה משותפת ורבת מחברים, יש תחושה של סגנון אחיד כאילו נכתב בידי אדם אחד. אפשר אולי לייחס זאת למבנה הערך שהכתיב את התוכן ולז'רגון הספרותי האקדמי המשותף לכולם. עוד סממן אקדמי מובהק, זולת מעמדם האקדמי של העורכים והכותבים, הוא ביבליוגרפיה קצרצרה הבאה בשולי כל ערך, ואשר שימשה את מחבר הערך בכתיבתו.


קריטריון הנוכחות
הלקסיקון שלפנינו כולל סופרים, משוררים, מחזאים, פזמונאים, מתרגמים, חוקרי ספרות, ולמעשה את רוב המשתתפים בסצנה הספרותית (למעט סופרי ילדים) למן שנת 1948. כולנו תחת קורת גג אחת. מעניינת הכללתם של חוקרי הספרות בלקסיקון משום שהכתיבה המחקרית היא קטגוריה נפרדת ונבדלת, כמעט בכל מובן, מן הכתיבה הספרותית, ובכל זאת גם הם משתתפים בשרשרת המזון הספרותית, ולכן הכללתם משלימה לדעתי את התמונה. יתרה מזו, הלקסיקון כולל לא רק סופרים ישראלים הכותבים בעברית, אלא גם סופרים ישראלים הכותבים בשפות זרות, ולא רק חוקרים החיים בישראל, אלא גם כאלה החיים מחוצה לה. וזה מסביר את רוחב היריעה של הלקסיקון (1,135 ערכים).

חרף היריעה הרחבה ולצד הסופרים והמשוררים הנוכחים בו, מצאתי סופרים ומשוררים הנפקדים ממנו, והם בבחינת נוכחים-נפקדים. לעתים נוכחותם של הנפקדים בולטת יותר, כפי שקרה עם נעמי שמר, שהעדרהּ מן הלקסיקון גרם לקול צעקה, ובצדק. ובכן מי כלולים בלקסיקון ומי מודרים ממנו ומהן אמות המידה? בפתח הדבר נאמר: 'לאחר הרהור ושיקול החלטנו לנקוט את קריטריון הנוכחות, דהיינו: מי שחיבר לפחות שניים או שלושה ספרים למבוגרים המעידים על הסתמנותו של מסלול יצירה עקבי, יזכה לערך בלקסיקון' (עמ' 5). לכאורה קריטריון ניטרלי, כמותי, מדיד ומוגדר. אך מיד אחר כך העורכים מאפשרים לעצמם פתח מילוט מן הקריטריון שהם עצמם קבעו, ולמעשה אינם רואים עצמם מחויבים לו: 'כלומר נהגנו בגמישות ולעתים השמטנו או הוספנו ערכים על בסיס נוכחות והשפעה של היוצר/ת ברפובליקה הספרותית ובתרבות הישראלית' (שם). דהיינו הקריטריון הכמותי הוא קו מנחה אך בלתי מחייב, ובצדק. כי העורכים אינם לבלרים שתפקידם מתמצה בספירת מלאי, וכמות לא תמיד יוצרת איכות. בשורה התחתונה הקריטריון הוא קריטריון הנוכחות, אך זו איננה מוגדרת על פי מספר הספרים שהוציא המחבר, כי אם באופן טאוטולוגי, "על בסיס נוכחות והשפעה של היוצר/ת", שהוא בסיס אמורפי-כלשהו, בלתי מוגדר, סובייקטיבי.

בתחום השירה, שהוא הקרוב ללבי במיוחד, חסרים לי למשל שני משוררים איכותיים, כל אחד בדרכו המיוחדת, ריקי דסקל ושלמה לאופר. ריקי דסקל פרסמה חמישה ספרי שירה והם זכו לשבח ולהערכה בביקורת הפורמלית והבלתי פורמלית כאחת, וכן זכתה בשני פרסים ספרותיים. שלמה לאופר הוא משורר, סופר ועורך, מאחוריו עשרות שנים של כתיבה ובידו יבול של תשעה ספרים. שניהם יוצרים פעילים ופוריים ואצל שניהם מתקיים הקריטריון הכמותי לצד הקריטריון האיכותי. מה עוד צריך כדי לבסס נוכחות אליבא דעורכי הלקסיקון? אציין עוד בקצרה משוררים שראויים לדעתי להיכלל: מוטי בהרב, איתי עורב (שניהם נפטרו בדמי ימיהם), ענת ניניו, יהודית אוֹריה. לבטח יש עוד.

ומנגד יש ערכים רבים, אולי רבים מדיי, על אודות כותבים הנמצאים בשולי השוליים של היצירה הספרותית, וקשה לי להאמין שהעורכים מאמינים למה שהם בעצמם כתבו בדבר הנוכחות וההשפעה ביחס אליהם. מִטעמים מובנים לא אציין שמות, והמדפדף בלקסיקון ימצא אותם בנקל.

לכן אינני סבורה כמו אחרים שהלקסיקון מגדיר את גבולות הקנון. נדמה לי שהעורכים לא התיימרו לכך וכי המילה קנון בכלל לא מופיעה בפתיח שכתבו. הלקסיקון הוא מה שהוא, והוא מציג 'תמונה קבוצתית' (עמ' 6) כפי שנראתה בזמן נתון מבעד למשקפי העורכים, ותו לא.


כיכר קטנה בירושלים

יהושע טן-פי הוא משורר ירושלמי מן הדור שקדם לי - כמדומה רובו כבר עבר מן העולם - אך אני זוכרת את דמותו מן המיליה הספרותי בירושלים לפני שנים רבות, בהיותי אז משוררת צעירה. פרט מעניין שלמדתי מן הערך על אודותיו נוגע לשם משפחתו המיוחד טן-פי, שבשיכול הברות נותן פַּיְטָן, וזהו עִברוּת של שם משפחתו המקורי (בוצ'טסקי). לעומת טן-פי שזכה לערך בלקסיקון, אני נזכרת בסופר ירושלמי אחר מאותם ימים, אריה ליפשיץ, והנה גם הוא נפקד מן הלקסיקון, אבל כיכר קטנה בירושלים, בשכונת רחביה שבה התגורר, נקראת על שמו.


הערה אחרונה
לקסיקון שייך לסוגת ספרי היעץ, בדומה למילון או לאנציקלופדיה, והם הראשונים שהמשתמש פונה אליהם בבקשו מידע בנושא כלשהו. לקסיקון הֶקשרים לסופרים ישראלים מעניין גם לקריאה רנדומלית ולצפייה בנוף הספרותי המגוּון, על הנפשות הפועלות בו. זוהי מהדורה מודפסת ראשונה וקרוב לוודאי שבמהדורה הבאה, המודפסת או האינטרנטית, יובאו השלמוֹת ותיקונים.



© כל הזכויות שמורות
פורסם בעתון 77, גיליון 381, פברואר-מרץ 2015, עמ' 13.


לראש הדף